Project | Demos | Documentation

Contribute to Biblissima+

Subscribe to our newsletter

Contact us

Paris. Bibliothèque nationale de France, Département des manuscrits, Hébreu 176

Go to viewer chevron_right
Source
Gallica (Bibliothèque nationale de France)
Library
Paris. Bibliothèque nationale de France, Département des manuscrits
Shelfmark
  • Hébreu 176
Biblissima authority file
Date
  • 1284
Language
  • Hebrew
Title
  • Abraham ibn Ezra (1089?-1164). Commentaire du Pentateuque.
Description

  • Contents:

    Colophon ff. 232r-232v :

    נשלם פירוש חומש שפירש החכם \ ר' אברהם אבן עזרא שבח לנורא \ עלילה. \ בג' ימ' לחודש סיון שנת חמשת אלפים וארבעים וארבעה לבריאת עולם בעיר ביטירבו היושב' \ על מים חמים חמי עולם הניקראים בוליקאמי. וכתבתיו אני בנימן בר' יואב נבתויי"א לר' שלמה \ בר' משה זצ"ל בר' יקותיאל נ"ע ולר' יהודה נכדו הרחמן יזכם להגות בו הם וזרעם וזרע זרעם עד \ סוף כל הדורות ולקיים כל הכתו' בספר תורת משה ככת' לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית \ בו יומם ולילה למען תשמור לעשות כל הכתוב בו אז תצליח את דרכיך ואז תשכיל. \ הלא צויתיך חזק ואמץ אל תערוץ ואל תחת כי עמך ה' אלהיך בכל אשר תלך. \ כבודך ה' \ שלום עליכם.

    Ainsi s’achève le commentaire du Pentateuque composé par le sage Rabbi Abraham Ibn Ezra — Louange à [Dieu] dont l’action est redoutable (Ps. 46, 5) — le troisième jour du mois de Sivan de l’an 5044 de la Création du monde (mai 1284) dans la ville de Viterbe située près des eaux toujours chaudes et qu’on appelle Bullicame. Moi, Benjamin, fils de Rabbi Joab — Que son âme jouisse de la paix éternelle et que sa postérité hérite de la terre (Ps. 25, 13), je l’ai copié pour Rabbi Salomon fils de Rabbi Moïse — Que la mémoire du juste soit bénie — fils de Rabbi Yequtiel — Que son âme repose en Éden — et pour Rabbi Juda, son petit-fils. Que le Miséricordieux leur accorde le mérite de le méditer, eux ainsi que leur descendance et la descendance de leur descendance jusqu’à la fin de toutes les générations, et d’accomplir tout ce qui est écrit dans le livre de la Torah de Moïse, ainsi qu’il est écrit : Ce livre de la Torah ne doit point s’écarter de ta bouche et tu le méditeras jour et nuit afin d’en observer avec soin tout le contenu, car c’est ainsi seulement que tu prospéreras dans tes voies et que tu seras heureux. Ne t’ai-je pas ordonné : sois fort et courageux ? Ne tremble point et ne t’épouvante point, car l’Éternel, ton Dieu, est avec toi partout où tu iras (Jos. 1, 8-9). [Pour] ta Gloire, Seigneur. La paix soit sur vous.

    Voir Manuscrits datés,, II, 12

    (ff. 1v-232v) : ABRAHAM IBN EZRA (1089-1164), Commentaire sur le Pentateuque. אבן עזרא, אברהם בן מאיר. פירוש התורה . Le texte est complet. Poème liminaire d’Abraham Ibn Ezra (f. 1v) : Début (l. 1-2) : בשם האל הגדול והנורא אחל לפרש התורה \ אנא אלהי אבי אלהי אברהם עשה חסד עם עבדך אברהם...Fin (f. 1v, l. 5-6) : ...זה ספר הישר לאברהם השר*. ובעבותות הדקדוק נקשר. \ ובעיני הדעת יכשר. וכל תומכו מאושר. Préface, f. 1v, début du texte : נאם אברהם הספרדי הנזכר \ מפרשי התורה הולכים על ארבעת דרכים... Fin du texte de la préface : f. 4v : ...רק קדמונינו היו אמת וכל דבריהם אמת וה' אלהים אמת ינחה עבדו בדרך אמת.

    Commentaire sur la Genèse. Titre (f. 4v, l. 20) : בראשית Début (l. 21) : חכמינו אמרו שהבית נוסף כבי''ת בראשונה כי נמצא ראשונה יסעו ואילו היה טעמו כן היה הבי''ת קמוץ בקמץ גדול... Fin (f. 49r, l. 15-16) : ...ויאמר ר' יונה כי החרק תחת שורק והוא רחוק בעיני וטעם בארון בקמצות הבית הוא שהבין לנפשו. חזק ואמיץ.

    Commentaire sur l’Exode (f. 49v) : Les huit premières lignes du feuillet, vierges, auraient dû porter le poème liminaire d’Abraham Ibn Ezra que l’on peut lire sur d’autres copies du même texte (par ex. dans le manuscrit Hébreu. 175, f. 40v). Titre (l. 1) : אתחיל פירוש ואלה שמות. Début (l. 2-3) : ואלה טעם הו''ו בעבור שהזכיר בסוף הספר הראשון כי ראה יוסף לבניו בני שלשים הזכיר כי אחיו ברדתם היומעטים ופרו ורבו. Fin (f. 147v, l. 20-25) : ...והוצרכתי לכל זה בעבור שראיתי כתוב בתפילת משה על דבר המרגלים ובעמוד ענן אתה הולך הולך [!] לפניהם יומם ובעמוד אש לילה. חזק ואמץ אמן אמן אמן.

    Poème liminaire d’Ibn Ezra (f. 148r, l.1-2) : בשם המצוה להקריב לפניו אשה \ אחל ספר ויקרא אל משה

    Commentaire sur le Lévitique. Titre (f. 148r, l. 3) : ספר ויקרא. Début (l. 4-5) : מצאנו ברית יחיד בעבור שני דברים. גם כן יתכן להיות מצוה אחת בעבור דברים רבים. כמצות העולה וכל הקרבן... Fin (f. 177r, l. 19-22) : ...בהר סיני פרשתי בפרשה הזאת ומי שיש לו לב להבין סוד העולם אז ידע סוד הבכור והעשירי. והנה אברהם נתן המעשר. גם יעקב אבינו. ועוד אגלה קצת הסוד בזכרי מעשר שני. אם יעזרני אחד ואין לו שני. \ חזק ואמץ אמן. Formule de conclusion du scribe (l. 22-24) : נשלם ספר ויקרא שבח לאל אשר שמים וארץ ברא \ חזק.Poème liminaire d’Abraham Ibn Ezra (f. 177v, l. 1-2) : בשם אשר פקודי \ רום ותחת חבר \ אחל לפרש על הפשט ספר וידבר.

    Commentaire sur les Nombres. Début (l. 3-4) : במדבר סיני להודיע כי לא עלה משה אל הר סיני אחר היות הכבוד באהל מועד... Fin (f. 202v, l. 22-24) : ...אלה המצות של הנחלה והנדר. וכל בת יורשת נחלה. ומשפטי הדם על ירדן ירחו מזרחה. Formule de conclusion du scribe (l. 25) : נשלם ספר מדבר סיני שלחזק ואמיץ אמן סלה. Poème liminaire d’Abraham Ibn Ezra (f. 203r, l. 1-2) écrit en gros caractères comme un titre : בשם דובר צדק \ ומגיד מישרים. \ אחל לכתוב ספר אלה הדברים.

    Commentaire sur le Deutéronome Début (l. 3) :יש אומ' כי טעם אחד עשר יום מחורב דרך הר שעיר. והנה הם הלכו במדבר ארבעים שנה... Fin (f. 232r, l. 16-17) : ...פנים אל פנים. פרשתיו. היד החזקה פליאות הים. המורא הגדול. מעמד הר סיני. Au f. 232v, d’une main ancienne, début d’extraits de surcommentaires sur le commentaire court de l’Exode d’Ibn Ezra, extraits qui devaient se poursuivre sur les feuillets aujourd’hui perdus.

    Physical Description:

    232 feuillets (ff. 1-232). Au début, trois feuillets de garde d’un papier moderne (filigrane au deuxième), suivis d’un onglet de parchemin ; puis la première partie d’un talon de parchemin, utilisé pour consolider l’ensemble du premier cahier, suivi d’un feuillet de parchemin moderne, fin et de couleur blanche, collé ou cousu sur un talon. Aucun de ces feuillets n’est numéroté. A la fin, trois feuillets de garde du même papier qu’au début (filigrane au troisième), non numérotés. Parchemin fin et moyen. On distingue bien la fleur de la chair (par ex. au f. 110). Les cahiers commencent par le côté fleur et, ouverts au milieu, présentent le côté chair. Quelques trous d’origine, de petite dimension dans les marges (par ex. aux ff. 164, 165 et 183) et dans l’espace écrit de certains feuillets (par ex. aux ff. 22 et 220), qui n’affectent jamais la copie ; au f. 149, un trou de plus grande dimension a été réparé avec une fine pièce de parchemin collée qui, par la suite, s’est déchirée du fait de sa finesse. La marge extérieure des ff. 28, 144 (où une note marginale a été rognée)et 149 est déchirée. Nombreuses taches d’humidité (par ex. aux ff. 15, 21 et 134), mais le texte demeure partout très lisible. Taches d’encre dans certaines marges (par ex. aux ff. 3v, 4r, 49v et 51r). Réparations, par une pièce de parchemin déjà réglée, dans la marge inférieure du f. 29 et dans la marge extérieure des ff. 143 et 149. . Cahiers : 23 quinions (ff. 1-10 ; 11-20 ; 21-30 ; 31-40 ; 41-50 ; 51-60 ; 61-70 ; 71-80 ; 81-90 ; 91-100 ; 101-110 ; 112-120 ; 121-130 ; 131-140 ; 141-150 ; 151-160 ; 161-170 ; 171-180 ; 181-190 ;191-200 ; 201-210 ; 211-220 ; 221-230) ; puis un bifeuillet (ff. 231-232).Réclames horizontales décorées, à la fin des cahiers. Au-dessus ou au-dessous des réclames,numérotation des cahiers en lettres hébraïques et juste à côté, dans le même ordre, d’une main plus récente, chiffres arabes. Dans le dernier cahier, les ff. 230v, 231v et 232v portent respectivement les numéros 23, 24 et 25. Réclames et numérotation sont souvent rognées. Titres courants (nom de la péricope) d’une main cursive postérieure, sur les rectos. Dimensions : au f. 45v, 234 X 175 mm, soit 24.161.49 X 20.114.41 mm. Piqûres dans les marges extérieures, faites peut-être demi-cahier par demi-cahier, sur le recto. Elles ont par endroits disparu avec la rognure, mais demeurent particulièrement visibles sur le premier cahier et sur une grande partie du manuscrit. Écriture semi cursive de type italien. Les premiers mots, les titres, les débuts et fins de livres sont en caractères carrés de plus grand module, souvent décorés de points. Fin des livres en forme de triangle. Encre d’un brun plus ou moins foncé.. Notes et corrections marginales : certaines sont de la main du scribe (par ex. aux ff. 134r, 188r et 196r). Nombreuses interventions marginales de plusieurs mains, la plupart italiennes ; l’une d’elles est très proche de celle du scribe (par ex. aux ff. 30v, 39r et 71r). Celle du f. 221v est très différente. Au bas du feuillet 147v (fin du commentaire sur l’Exode), une autre main cursive a écrit : ספר ואלה שמות חבור לאברהם \ נשלם שנת ת'ת'ק'י'ג' יקר כמו שוהם. Il s’agit de la date à laquelle Abraham Ibn Ezra a achevé la rédaction de ce commentaire : 4913/1153. Nombreuses interventions du scribe dans la copie : mots, groupes de mots ou lettres érasés (par ex. aux ff. 148r, 169v et 170r), surlignés (par ex. au f. 133v), exponctués (par ex. au f. 66r) et corrections interlinéaires (par ex. au f. 148r) ou supralinéaires (par ex. au f. 199). Une autre main est intervenue (par ex. aux ff. 35r, 65v et 199r).

    Custodial History:

    Censure : nombreux mots ou passages caviardés et souvent illisibles (par ex. aux ff. 2r, 3r, 24v, 197v et 198r). Les feuillets qui manquent à la fin portaient peut-être une ou plusieurs signaturesde censeur. Marque de possesseur (Obadia de Guastalla) : – au f. 1r :אשר חנן [אלהי'] את עבדו עבדיה מגווסטאלה יצ''ו – au f. 1v :אשר חנן ה' את עבדו עבדיה דגווסטאלה יצ''ו Estimation du prix du manuscrit : au f. 1r, d’une main tardive (XVIIe ou XVIIIe s.) : נערך כה וופרי' \ מוני' [...] ג ל [...]

    Anciennes cotes : au verso du premier feuillet de garde de parchemin, « n° 165 » de la Sorbonne, de la main de Gayet de Sansale ; « 150 », de la bibliothèque de Richelieu, avec le titre latin ; « 2240 », ainsi que les signatures de Blaise et Vitré. Dans l’angle externe de la marge supérieure, « 30 » dans un cercle, suivi du titre latin.

    Cachet de la Sorbonne et estampille n° 17 de la Bibliothèque nationale (1792-1804 [fin du Consulat]), aux ff. 1r et 232v.

    Reliure de maroquin rouge aux armes du Cardinal de Richelieu.

Rights
  • Bibliothèque nationale de France. Département des Manuscrits
  • Mécénat : Numérisé en coopération avec la Bibliothèque nationale d'Israël et la Friedberg Jewish Manuscript Society dans le cadre du projet Ktiv.
License
Digitisation
Manifest URL
Related
Biblissima portal
Library logo